1כתב הרא"ש היכא דלא קרעיה ובשליה בהדי בשרא ואע"פ שהכחל עצמו אסור לא אמרי' חתיכה נעשית נבלה ואוסר כל החתיכות ויצטרך ששים לבר מכחל וכו' ע"ש באורך:2וכן פי' המיי' בפ"ט מהל' מאכלות אסורו' אפי' קרעו שתי וערב דהא אפי' נתבשל הכחל הוא ועורו אסור ועיין במרדכי באורך:3הלכך אפי' חצי זית חלב או נבלה או פחות בעינן ששים ולא מזלזלינן בשיעורא דרבנן ודוקא דומיא דחלב ונבלה אבל כל דבר שעיקר איסורו דרבנן ולית ביה איסור דאורייתא אפי' כזית וטפי מכזית בטל ברוב בעלמא ולכתחלה נמי מבטלינן ליה כדפי' בפ' בתרא דע"ז. ע"כ מא"ז:4הורה ה"ר יעקב הצרפתי כששחט שלש אווזות ונתנבלה אחת ונתערבה בין שתי השחוטו' ולא הוכרה הנבלה וצוה להשליך אחת לחוץ ושתים לאכול ואמר אבא מרי כי שגגה גדולה שגג וצריך כפרה כדמוכח מתני' דוקא כשמכיר הגיד והחתיכה ואין בהם בנותן טעם וכו' עד ולא אמרי' הוא שנתערב הוא שנפל אלא היכא שנפל מעצמו ודוקא שנפל לאור ונשרף או לים הגדול שאינו בעולם אבל לקח בידים להשליך לאור או בים הגדול אסור וכן אי איתיה בעולם אע"ג דנפלה מעצמה אסור. והרי"ץ הצרפתי כתב שהמורה כוון כשורה וקי"ל אין ברירה. מא"ז:
